גזר דין בתיק ת"פ 45821-11-13

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בשני אישומים: בראשון - עבירה של חברות בארגון טרוריסטי, לפי סעיף 3 לפקודה למניעת טרור ובשני - פעולה ברכוש למטרות טרור, לפי סעיף 8(א) לחוק איסור מימון טרור. ואלה המעשים: הנאשם התגייס לארגון הטרור חמאס בשנת 2004 ובמסגרת פעילות בארגון הוא העביר כספים עבור משפחות אסירים השייכים לארגון. במחשביו האישיים ובביתו החזיק חומר הקשור לארגון ובין השאר תיקיית צילומי אסירי הארגון, חומרי תעמולה של חמאס ושל האחים המוסלמים, חיבורים העוסקים בביטחון האישי של מבוקשים והנחיות לביצוע פיגועים שנכתבו על ידי אסירים בחמאס שהיו מעורבים בביצוע פיגועים.  במסגרת פעילותו בחמאס, עמד הנאשם בקשר עם באסם אבו סנינה היושב בעזה ושימש זרוע ארוכה בכל הקשור לחלוקת כספים לבני משפחות אסירים בישראל וביו"ש. בחודש מאי 2013 יצר הנאשם קשר עם לילא אגבאריה, תושבת אום אל-פאחם, שבעלה מרצה מאסר בכלא גלבוע בגין עבירות ביטחוניות והעביר לה סכום של 15,000 ש"ח.

2.         ב"כ המאשימה טענה כי לנאשם עבר פלילי ממין העניין (הרשעה בעבירות דומות) ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר-הפעלה של שנה. העבירות שבוצעו מלמדות על מעורבות אינטנסיבית בפעילות ארגון הטרור. הערך המוגן הוא בטחון המדינה ותושביה. המעשים חמורים שכן יש בהם עידוד לפעילות טרור ותגמול למי שפועל בארגון הטרור. באשר לנסיבות: מדובר באידיאולוגיה לאומנית, פעילות לאורך זמן ופוטנציאל הנזק קיים ומאיים. לשיטתה יש לקבוע מתחם נפרד לכל אישום.

באשר לאישום הראשון - בפסיקה נקבעו מתחמים שונים והמתחם המוצע הינו בין 36-12 חודשי מאסר. באישום השני, המתחם הינו בין 48-24 חודשים. לנאשם עבר פלילי רלוונטי, הוא לא למד לקח, הרחיב פעילותו חרף המאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו.

לקולא, הנאשם הודה, נטל אחריות וחסך זמן. בסופו של דבר עתרה לגזור בסה"כ 66 חודשי מאסר וכן להפעיל מאסר על תנאי במצטבר. בנוסף, מאסר על תנאי וחילוט סך 31,000 ש"ח (הוגשה פסיקה).

3.         ב"כ הנאשם טען כי אף שאין להמעיט בעבירות ובעבר הפלילי של הנאשם, יש לדחות את העמדה העונשית של המאשימה שכן זו מבוססת על חלק קטן של הפסיקה הנוהגת, אשר רובה קבעה עונשים נמוכים יותר.

הנאשם בן 33, אב ל-4 ילדים. הודה, חסך מזמנו של בית המשפט, זמן העדים ונטל אחריות.

לטענתו, אין מקום לשני מתחמים, שכן החברות בארגון חמאס קשורה לפעילותו, והאישום השני מגלם ומהווה תוצאה של האישום הראשון. הסנגור ביקש לאבחן הפסיקה שהוגשה ע"י התביעה - שם דובר על סכומי כסף גבוהים בהרבה או על חברות בחוליה פעילת שטח - ועל כן פסיקה זו אינה לעניין. בענייננו מדובר למעשה בפעילות חברתית ולא צבאית של חמאס. רוב גזרי הדין קבעו עונשים בין 25-6  חודשי מאסר ורק במקרים קיצוניים במיוחד נגזרו 40 חודשי מאסר. הנאשם אמנם חזר לסורו, אך הפעילות אינה רחבה ועמוקה. הנאשם עצור מזה 6 חודשים, לפיכך יש למתן העונש, לתת משקל לנסיבותיו האישיות ולא למצות הדין.

הנאשם בדבריו טען כי השב"כ מתנכל לו עקב סירובו לשתף פעולה.

4.         הערך המוגן העיקרי שהופר ע"י הנאשם הוא ביטחון המדינה ואזרחיה, שהרי ארגון החמאס הוא ארגון טרור. נסיבות ביצוע העבירות הן משמעותיות וחלקן אף חמורות, כיוון שבמחשביו של הנאשם נמצאו גם הנחיות לביצוע פיגועים. לכאורה חלק מהפעילות יכול להצטייר כמעין פעילות אזרחית, אך תמיכה באסירים ביטחוניים כלואים שביצעו פיגועים, אינה יכולה להיחשב ככזו.

באשר לענישה הנוהגת: בת"פ (ירושלים) 53033-11-11 הועמדו לדין שורה של נאשמים בחברות בארגון החמאס ובפעילויות שונות במסגרתו ונגזרו עליהם עונשי מאסר בפועל בין 26-6 חודשים. בערעור מותנו חלק מהעונשים הנמוכים ונשלחו אף לעבודות שירות (ע"פ 5925/13). בת"פ (ירושלים) 15766-07-12 נגזרו על הנאשם שהורשע בחברות בארגון וגם בעבירות משמעותיות נוספות 36 חודשי מאסר בפועל.

בת"פ (ירושלים) 60494-05-12 נגזרו על נאשמים שהורשעו בחברות בארגון טרור ובעבירות משמעותיות נוספות עונשים בין 42-34 חודשי מאסר. בת"פ (חיפה) 18351-03-12 הורשע הנאשם בעבירות של חברות ופעילות במסגרת ארגון טרור ונדון ל-36 חודשי מאסר בפועל.

במקרה שלפנינו העבירות משולבות והפעילות בשטח מקורה בחברות פעילה בארגון הטרור, לפיכך נראה לי שיש לקבוע מתחם אחד ואני מעמידו על 40-20 חודשי מאסר.

5.         באשר לעונש הראוי - למעשי הנאשם חומרה בשל פעילותו האינטנסיבית המעודדת ותומכת באסירים. פעילות כזו עלולה לעודד אחרים שטרם ביצעו עבירות. ריכוז חומרים שונים של ארגון טרור ובעיקר הנחיות של מפגעים ופיגועים חמורה עוד יותר. הנאשם היה גם פעיל בשטח והעביר כספי הארגון גם לתוך ישראל. מטעמים של הגנה על ביטחון הציבור, גמול והוקעה יש לגזור עונש מאסר משמעותי. מצד שני יש להביא בחשבון את הודאת הנאשם שחסכה זמן ומאמץ, אך גם את עברו הפלילי של הנאשם, אשר השתחרר מהכלא בחודש נובמבר 2011 וחזר לסורו, קרי, מאסר לא הרתיעו והוא לא למד לקחו.

6.         לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם העונשים הבאים:

            א.         מאסר בפועל לתקופה של 30 חודשים.

ב.         מפעיל מאסר על תנאי מת"פ 53402-01-11 (מחוזי י-ם) של 12 חודשים, שירוצו במצטבר, כך שהנאשם  ירצה בסה"כ 42 חודשי מאסר, שתחילתם ביום 6.11.13.

ג.          מאסר של 12 חודש אותו ירצה אם יעבור במשך שנתיים, מיום שחרורו, עבירה מסוג פשע.

ד.         חילוט 31,023ש"ח (שנתפסו ביום 11.5.13).

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.